למה לא כל יום פורים 

התחפושות בפורים מסמלות עבורנו את העובדה שהעולם הרוחני נסתר מאיתנו. מטרתן להראות שכל התהליך הרוחני מגיע אלינו בהיסח הדעת, באופן נסתר ומבלי שנהיה מוכנים אליו.

המגילה באה מלשון "גילוי" ואסתר מסמלת את ה"הסתר". מגילת אסתר מסמלת עבורנו את הכניסה אל העולם הרוחני. אנו מגלים את המציאות הרוחנית שנסתרה מאיתנו עד כה.

פורים מסמל את המצב הרוחני שנקרא 'גמר תיקון'. עם הגיעו למצב זה, האדם מקבל ללא הגבלה את השפע והאור הרוחני שנקרא אור החכמה. את האור הזה מסמל עבורנו היין ולכן נהוג בפורים להתבסם, לשתות ללא הגבלה... ולשמוח.

החגים מסמלים תחנות במסענו הרוחני אל עבר השלמות הרוחנית והאושר. פורים מסמל את התחנה האחרונה במסע, שבה אנו מגיעים למדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר.

המן מסמל את הרצון האגואיסטי שבאדם המכוון לתועלת עצמו. היהודים מסמלים את הרצון להתאחד עם הכוח העליון. מקור המילה 'יהודי' במילה 'ייחוד', ייחוד עם הבורא. המן רוצה לשלוט על כל הרצונות שבאדם, ובראשם על היהודים שעומדים בדרכו.

יום הכיפורים הוא המצב הרוחני שבו אנו מפתחים בנו את הרצון לקבל את התענוג הגדול ביותר במציאות. אולם בעוד שביום הכיפורים אנו רק מכינים את עצמנו לקבלת השפע, בפורים אנחנו כבר מקבלים את השפע ומתמלאים באור העליון.

ושתי מסמלת את המדרגה הרוחנית הקודמת, ולכן מרגע שבו מתחיל סיפור המגילה המסמל את ההתפתחות הרוחנית, ושתי אינה מופיעה יותר.

אוזני המן נקראים 'כיסים' (המן טאשים), המסמלים חסרונות לקבלת הרוחניות.

כשאנו קוראים על המצבים הרוחניים הגבוהים שעליהם מסופר במגילה, אנו לומדים להכיר אותם ונמשכים אליהם בהדרגה.

התליה על העץ מסמלת ברוחניות את ההמתה של הכוונה האגואיסטית. המן מסמל את הכוונה האגואיסטית ולכן נתלה על העץ.

בגתן ותרש הם שניים מיועציו של המן. מזימתם להתנקש בחיי המלך, מסמלת את ניסיונם לחבל בהתקדמות התהליך הרוחני. מרדכי הוא שמתריע על ניסיונם זה ומסכל אותו מבעוד מועד.

המלך שמופיע במגילת אסתר הוא הבורא, הכוח העליון.

לא.